נמל התעופה הבינלאומי איסטנבול סביחה גקצ'ן Sabiha Gökçen
איסטנבול נחשבת לאירופה, אבל הנחיתה שלנו הייתה בשדה התעופה בצד האסייתי.
מומלץ ורצוי לנחות בשעות הבוקר המוקדמות לסגור נהג מראש ליום שלם 18:00-10:00
הנהג יחכה בשדה עם שלט ובו כתוב שמכם וברוכים הבאים בשפה הטורקית – Hoş geldin.
ועכשיו אפשר להתחיל…
איסטנבול שוכנת בין אירופה ואסיה על מיצר הבוספרוס והיידה בקלאם

שני גשרים תלויים על פני הבוספורוס – גשר הבוספורוס וגשר פתיח סולטן מהמט הנקרא גם גשר בוספורוס
המחברים את הצד האסייתי שהוא פחות מתויר והצד האירופאי – הוא הצד התיירותי.
החלק האירופי של איסטנבול מופרד מהחלק האסייתי על ידי מיצר הבוספורוס המחבר בין ים מרמרה לים השחור.
איסטנבול אלף לילה ולילה ומה לא נאמר עליה אם זה טוב או אם זה רע, מדינה של מוסלמים
ושונאי יהודים ולמה לפרנס אותם ואיך אני מעיזה בכלל.
וכל זה קרה בתקופה של הזוג המהולל שנכלאו בכלא הטורקי ואיך אני לא מפחדת ועוד עם ילדים.
ת'אמת אבל באמת שלא מפחדת מכלום, מכיוון שאני מאמינה בבורא עולם והכל מאת השם,
לרגע לא עלה בדעתי לבטל והחלטתי שאני עושה את זה בלי להסס והיידה בקלאם.
אז, בואו נתחיל…
איסטנבול זאת הכתובת לעיר תוססת ללא הפסקה ולא משנה באיזה תקופה
ולהיות תייר באיסטנבול זה טיול חובה.
נפוליאון אמר פעם: "אם העולם היה מדינה, איסטנבול הייתה הבירה.
אם תהיתם איסטנבול זאת לא עיר הבירה אלא אנקרה.
אם זה הבזאר גדול ואיה סופיה או המסגד הכחול, מזרח ומערב והתנגשויות בין תרבויות
והכל באנדרלומסיה של שיכרון חושים.
קונדיטורית כל שתי מטר וריח משכר קורץ מחלונות הראווה של מתוקים כמו בקלאווה, קדאיף וכנאפה
אפילו עוגות מעוצבות ובקאלבה טובה אפשר לזהות לפי הביס שמתפוצץ בפה ומתפשט לחיך וגורם לי לחייך
ולהרגיש בהיי.
היכן מומלץ לקחת מלון?
כל אחד יגיד אחרת, אך אם תשאלו אותי אז לבלות בטקסים ולישון בעיר העתיקה.
העיר העתיקה נקרא: רובע – Fatih הידוע כ"חצי אי היסטורי" ולב ליבה של איסטנבול שוכנת
בתוך חומות העיר ובה שלוש אימפריות גדולות, רומית, ביזנטית ו עות'מאנית ומבנים היסטוריים
כמו איה סופיה-כנסייה שהפכה למסגד, מוזיאון ושוב מסגד, ארמון טופקאפי, מסגד סולטן-אחמט הידוע בכינויו המסגד הכחול ועוד אטרקציות תירותיות.
האטרקציה המרכזית הבזאר הגדול והשוק המצרי וזה הקסם כאן באיסטנבול.
מסגדים וצריחים מקבלים את פנינו ורעש והמולה ושיירת מכוניות ופקקים נוראים זה הנוף הראשון
שאותו אנו רואים, לפני שאנחנו מגיעים לצנטרום של הפיילה.
מכיוון שבאנו רק לסופ"ש קצר עם שני ילדים מתבגרים ומה שמעניין אותם הכי הרבה – שופינג!

כיכר טקסים ואיסתכלל מחוז ביוגלו

הרובע המודרני של איסטנבול ועיר כזאת לא יכולה להתקיים בלי כיכר אייקוני
כמו Piccadilly Circus בלונדון או Times Square בניו יורק ואפילו כיכר רבין בתל אביב
וכאן באיסטנבול יש את כיכר טקסים Taksim Meydanı .
רעש והמולה וכל כלי התחבורה, מוניות, רכבת תחתית ופוניקולר תת קרקעי המקשר לחשמלית
המודרני והיידה בקלאם הכול קורה כאן 24/7 עיר ללא הפסקה.

בלונדון זה אוקספורד -Oxford ובניו יורק זה פיפט איווני – Fifth Avenue
באיסטנבול זה איסתכלל שדרות העצמאות – İstiklal Avenue – İstiklal Caddesi
כאן זה המטרופולין הטורקי והלב הפועם של איסטנבול
גן עדן לחובבי השופינג והילדים בעננים עם רשתות בינלאומיות כמו:
NIKE, ADIDAS, ZARA, GAP, HM, TOMMY HILFIGER, DIESEL
רשת – SEPHORA ועוד…
המחירים ברצפה ושופינג זה המקום בלב ליבה של איסטנבול, מותגי אופנה מקומיים, חנויות יוקרה ואקססוריז, בתי קפה ומסעדות לאורך השדרה, ברים ומועדונים מסתתרים להם בסימטאות קטנות
בו מתרחשים חיי הלילה.

חודש דצמבר וקר אבל חם לי בנשמה וזאת הרגשה נפלאה לראות כמויות אנשים ברחובות אחרי כל הגבלות הקורונה ולא ניתן היה לטוס לטורקיה.
השדרה הומה אדם והחנויות פתוחות ואורות ניאון מקשטים את השדרה לקראת השנה החדשה האזרחית,
חשמלית אדומה ווינטג'ית נוסעת לאורך השדרה, דרך המון אנשים בנסיעה איטית במעלה הרחוב,
רעש צלצול פעמון בוקע בכל רגע , על מנת לגרום להולכי רגל לזוז הצידה.

חבר'ה צעירים מנגנים ושרים שירי עם טורקיים חמושים בקלרינט, כינור ודרבוקה ועושים כאן שמח וגורמים לי להרגיש בעננים, התקהלות מסביב ואנשים רוקדים כאילו הזריקו להם את הצלילים היישר לתוך הורידים. הם באקסטזה מטורפת וזה עושה לי שליכטה בלב כמו שמרגול אומרת ואי אפשר שלא להתאהב בקסם של העיר איסטנבול וזה מראה מלבב וזאת חגיגה אחת גדולה וזאת איסטנבול.
עיר חיה ותוססת ואני פשוט מאוהבת בעיר המשוגעת והמטורפת שלא מאכזבת ונותנת לי את התשובה
לסופ"ש מושלם והלילה עוד לא נגמר ומכאן ממשיכים לכיוון מגדל הגלאטה.

מגדל הגלאטה – נקרא בשפה הטורקית "Galata Kulesi"

מגדל הגלאטה המבנה הכי איקיוני באיסטנבול, בכל זווית ברחבי העיר אותו רואים, אי אפשר לפספס אותו.
בשכנות גלאטה הדרומית ביותר ברובע ביוגלו עומד ניצב על ראש גבעה מגדל ובו צריח בצורת חרוט
המשקיף על קרן הזהב ונוף פנורמי, הבוספרורס ועל איסטנבול רבתי.
בתקופה העות'מאנית המגדל שימש כחומת הגנה ומגדל שמירה על אש ומעקב על הנמל ועוד, אך מכיוון שאנחנו לא באנו לשיעור היסטוריה ועם נער ונערה מתבגרים שאותם מעניין יותר קניות וכמה שיותר
ואם אנחנו כאן במגדל הגלאטה לסמן וי לתמונה והיידה לאינסטגרם.
המגדל פתוח לקהל הרחב והכניסה אליו בתשלום, יש שתי מעליות במגדל המגיעות עד לתצפית
ועוד שתי קומות הממשיכות דרך גרם מדרגות ומובילות לבית הקפה ובו תצפית קו הרקיע ונוף פנורמי
על כל איסטנבול.

מגדל הגלאטה הוא מקום תוסס ופעיל בכל דקה, זהו מקום עלייה לרגל לתיירים ומקומיים,
השעה די מאוחרת והרחוב הומה אדם ובתי קפה ומסעדות פתוחות ואין אפילו מקום לשבת וגם
אם נרצה לשבת לאתנחתא קלה וזמן קפה אנחנו יכולות רק לחלום וזה כבר יהיה בפעם אחרת.
חצינו את טקסים ואיסתקלל, ודפקנו סיישן צילומים ליד המגדל והמשכנו במורד הרחוב לכיוון
גשר גלאטה.

דרך חנויות כלי נגינה לצד בתי קפה קטנים וחמודים בין סימטאות קטנות ובהן חנויות מזכרות,
חנויות קונספט מיוחדות ומאגניבות, שילוב מעניין של ישן וחדש ותחושה של קסם באוויר.
וכמו שאמרתי הילדים מנהלים לנו את המסלול ואחרי מסע שופינג מטורף באיסתכלל
הם התעקשו שניסע לראות הגשר באורטוקוי.

אורטוקוי – Ortaköy

אורטאקוי זאת שכונה ומחוז בשיקטאש הממוקמת על קו החוף של הבוספורוס בצד האירופי,
אחד מנקודות הציון הפופולריות של איסטנבול, כשהשמש שוקעת כאן מתחילה החגיגה.
בתי הקפה, מסעדות יוקרה ומקומות בילוי המעצבים את חיי הלילה של איסטנבול.
מסגד Ortaköy Büyük Mecidiye, הוא מסגד מהתקופה העות'מאנית מהמאה ה-19
אחד המסגדים היפים באיסטנבול, נבנה בסגנון בארוק ונחשב לפלא אדריכלי מכיוון שתוכנן
לקבל אור שמש מכל עבר.
מסגד אורטקוי הוא סמל הרובע וממוקם מתחת לגשר הבוספרוס , ידוע גם בשם הגשר הראשון,
המחבר בין הים השחור לים המרמרה.
קצת אחרי חצות וקור כלבים וכמויות של אנשים ואוירה תוססת, כאילו אנחנו לא בחודש דצמבר וקופאים מקור, הילדים בעננים והם במסע צילומים מתחת לגשר והלילה רק התחיל.
הקור חודר לעצמות והיינו חייבים להתחמם באחד מבתי הקפה בכיכר, התיישבנו על קו המים באחת המרפסות
ממש על המעקה, הגלים התנפצו ולהקת שחפים עטה מעלינו והיה קר במיוחד עם זרימת הרוח שנשבה על פנינו שטו ספינות.
מעליי פטריית חימום מקבבת אותי ואין מצב שמישהו יזיז אותי בזמן שאני לוגמת מהצ'אי ולועסת בקלאווה,
אבל כשמודבר בילדים והם רעבים אותם זה פחות מעניין הנאה של ההורים.
אבל בינינו מה לא עושים בשביל ילדים אם היינו יכולים להוריד את הירח גם אותו היינו מורידים.
אז את הירח לא הצלחנו להוריד ואת החשבון מהר שילמנו ויצאנו אל הקור והרעב.
השעה כבר מאוחרת והכיכר תוססת וכל כך הרבה דוכנים דומים, כל דוכן מנסה לפתות ולמשוך אליו קונים מזדמנים, דוכנים המוכרים וופל בלגי אחד ליד השני המוגש עם שוקולד מומס, קצפת ופירות טריים
וזה לא זמן לקינוחים.
כל טעמי הרחוב של טורקיה מתאחדים כאן בדוכני המזון וקומפיר סימן ההיכר של הכיכר – kumpir.
מדובר בתפוח אדמה ענק שנאפה בתנור, ולאחר מכן ממולא בכל טוב של מילויים שונים שתבחרו מהדלפק
זאת האפשרות היחידה שיש להציע כאן להשביע את רעבם של הילדים.
אכילת קומפיר זה טקס באורטאקוי ואם אנחנו כבר כאן אין מצב שנוותר על הטקס מול המסגד הזורח במלוא הדרו וטיול באיסטנבול אינו שלם בלי ביקור באחד מדוכני הקומפיר באורטאקוי.
סיישן הצילומים טרם הסתיים מול מופע האורות של הגשר שסיפק לנו לילה בלתי נשכח עם נוף של גלויה.

ספגנו קצת היסטוריה והיידה באקלאם
טלנבולה OUT סדרות טורקיות IN
אם באמריקה זה הוליווד ובהודו זה בוליווד
איסטנבול היא בירת הסדרות הטורקיות שהפכו לתופעה בקרב נשות ישראל ונערות מתבגרות.
ליאור – 16 נערה מתבגרת חובבת סדרות טורקיות דוברת את השפה הטורקית מצפייה מרתונית
בסדרה אישה ועוד. כמו חלומות בהקיץ , הקש על דלתי ואחרות.
את הסדרה אישה ראתה בלופ ולמדה טורקית הודות לסדרה וביקשה להגיע לשכונה בו צולמה הסדרה.

טרלאבאשי זאת החצר האחורית של לב ליבה של איסטנבול ורק רחוב אחד מפריד מרובעו ביוגלו.

הנהג שלנו לא חברמן והוא לא ייקח אותנו לתימן ורק שמע שאנחנו אומרים את שם השכונה
וישר נכנס להתקף חרדה ולא הבין למה אנחנו מתעקשים להגיע לטרלאבאשי ולא היה מוכן לקחת אותנו.
אנחנו ישראלים ולא מוותרים וכמו שאמרתי קודם, "מה לא עושים בשביל הילדים".
מכיוון שהנהג שלנו פחד להיכנס עם הרכב לרחובות הקטנים, הוא החנה את האוטו במרחק הליכה
וסירב להיכנס לשכונה וטען שזאת שכונת פשע וסוחרי סמים ואסור להסתובב כאן לבד.
זאת לא שכונת פאר זאת שכונת עוני כך הוא טען – השוליים של איסטנבול ככה הוא אומר
ניהאט הנהג זאת לא שכונה טובה.

בגדים ומצעים תלויים מחלונות מתפרקים על ידי מתיחת חבל בין בתים רעועים.
זאת שכונה קשה, גרים כאן פליטים, צוענים ומהגרים והמציאות של חיי שכונה אמיתיים.
אני בוגרת סיירת משולש תחנה מרכזית בואכה סודן הקטנה ולא מפחדת משכונת מצוקה.
אין כאן מגדלים וקניונים וזאת שכונת עוני מבודדת ומוזנחת ואזור לא סימפטי להגיע לכאן
אם אתם לא מקומיים.
אנשי השכונה מסתכלים עלינו בהשתאות כאילו אנחנו מוזרים אולי באמת אנחנו כאלה?
מי בא עד תורכיה בשביל לראות את הספה של באהר (הדמות הראשית בסדרה אישה).
בין סמטאות השכונה אישה דופקת שטיח על חבלי הכביסה.

ליאור, מלאת התרגשות מהארמון של סראיי (הבית של באהר), זוכרת כל סצנה וסימטה מהסדרה
ומחכה בסבלנות שייתנו לנו להיכנס לדירה.
ניהאט הנהג קישקש קצת עם הדיירים ואמר להם כנראה שהגענו עד איסטנבול במיוחד לראות את
התפאורה ושייתנו לנו להיכנס פנימה אל הדירה בה צולמה הסדרה.
הסדרה כבר נגמרה וזהו בניין מגורים והרגשתי כמו במנהרת הזמן, כשדלת הברזל נפתחה מול גרם מדרגות
רחב ותערוכה של נעליים מחוץ לדלת הכניסה כמו בכל בית טורקי.
טיפסנו במדרגות המובילות לקומה העליונה אל הדירה של בהאר לא לפני שחלצנו נעליים בכניסה.
לא חיכו לנו נעלי בית מיוחדות של "אורחים" כמו בסדרות.
ליאור ואמא שלה דפנה חלצו נעליים בלי להניד עפעף ובין רגע נעמדו בחלון כשהן בשיא ההתרגשות,
מתלהבות ואני מחוץ לתמונה.
חורף וקר ואני עם נעלי טימברלנד גבוהות ואין מצב שאני מורידה אותם עכשיו, בעלת הבית
מבעוד מועד כבר הייתה מוכנה עם שקיות אוכל לעטוף לי את הנעליים שאוכל להיכנס לדירה
ולראות את הספה הכחולה ותמונות על הקיר.
האייפון של ליאור היה בפעולה לסרטונים ותמונות וואטס לחברות והיידה לשכונת בלאט.

שכונת בלאט – Balat
הכתובת החמה לחובבי סדרות טורקיות כמו הבור, גורל ביתך ועוד..
ישראלים נוהרים לבית הקפה של אילדריס "הבור"

לוקישן צילום נהדר וכמויות של אנשים עומדים בתור להצטלם עם איש גרפיטי של הסדרה.
המכולת של סולטאן מתוך הסדרה "גורל ביתך" , "הבית של מהדי", "בית הקפה של נוח"
אין סוף סדרות והתרגשות עצומה ורק עברית שומעים כאן בשכונה.
שכונת בלאט המכונה הרובע היהודי של איסטנבול הייתה בעבר שכונה יוונית אורתודוקסית וארמנית
שילוב תרבותי של יהודים, נוצרים ומוסלמים חיים כאן בהרמוניה בשכונה הקוסמופוליטית.
זוהי שכונה עתיקה אך היפסטרית מאגניבה, רחובות בצבעי הקשת ובתי קפה קטנים יפים ומיוחדים,
לצד כנסיות מסגדים, בתי כנסת, גלריות מיוחדות ולצד חנויות מקומיות הופך אותה לאחד הרובעים המגוונים
מכיוון שזה אזור מגורים בו חיים מקומיים, סטייל שכונת פלורנטין.

להיות כאן בשכונה זה להרגיש כמו חד קרן, השכונה צבעונית ומיוחדת ויש כאן אווירה קסומה,
אומנות רחוב בדיוק כמו שאני אוהבת, ברחובות קטנים מסתתרים בין סימטאות צרות בתים עם ציורי גרפיטי.
הרגשה נפלאה יש כאן בשכונה, כאילו יצאנו מהשביל התיירותי של איסטנבול והגענו לטיול בתוך קשת בענן.
בלאט היא ללא ספק אוצר נסתר. חבוי באזור מוזר, הרחק מרוב האטרקציות התיירותיות.
ואם כבר תיירות אז ליאור הכינה שיעורי בית ועכשיו דרשה בכל תוקף ללכת להצטלם בגג השחפים.

גג השחפים – Eminönü
על גגות איסטנבול לפני כמה שנים היה גג השחפים המקורי "kubbe"
גג זה נסגר מכיוון שהוא היה לא חוקי.
המדרגות המובילות אל גג הקובה היו תלולות ומסוכנות ובקלות היה אפשר למעוד
ועיריית איסטנבול סגרה אותו לאלתר כי הוא היה היווה סכנת בטיחות.
הטורקים לא פראיירים ולא ויתרו ופתחו את Taht Istanbul

סטודיו מטורף ובו 3 קומות ובכל קומה יש חגיגה ומשהו קורה.

מקום פשוט מושלם לסיישן צילומים מדהים,
תמונות עם נוף פנורמי של איסטנבול ולהקת שחפים מעל.

ניתן להצטלם עם תלבושות מסורתיות מהממות על שטיחים טורקיים מפוזרים ועליהם כריות משי
אותנטיות וליאור מככבת בקמפיין דוגמנות, ים פחות בעניין ונותן את כל הספייס לליאור.
יש אפשרות לצילום מקצועי במקום וכמובן חנות מזכרות.

כיכר אמינונו – Eminönü Fatih
כיכר אמינונו נמצא ברובע פאטיח, הוא הרובע גדול באיסטנבול והמחוז המתוייר והמפורסם ביותר.

שוק מחמוד פאשה נמצא ברובע אמינונו בחלק האירופי של איסטנבול בין הבזאר הגדול לבין השוק המצרי
זהו רחוב קניות משני צידי הרחוב הראשי והוא נחשב לאחד השווקים הפופלריים ביותר באיסטנבול.
פעם לפני שהיו קניונים ורשתות אופנה יוקרתיות לבית כמו – "Zara Home" ,"HM Home"
ורשתות מקומיות של מוצרים לבית.

מחמוד פאשה היה שם דבר לחתן ולכלה משמלות כלה ועד חליפות חתן וחנויות נדוניה
בו החמה באה עם הכלה למסע שופינג ומאבזרת לה את כל הטקסטיל לבית, כמו מפות שולחן,
שמיכות, מצעים, כיסויי מיטה ומגבות ועוד.
בשוק יש שפע חנויות קטנות ויש בהן הכל, מהכול, בתי קפה ומסעדות לא חסר.
מותגי אופנה עילית, הנעלה ספורט ואלגנט וכל מה שתרצו – זיופים זה המקום!
השוק פועל כל יום מ-8 בבוקר ועד 8 בערב. חוץ מיום ראשון ובחגים

השוק המצרי (בזאר התבלינים) – Mısır Çarşısı

"הבזאר המצרי" או "בזאר התבלינים", נקרא כך מכיוון שבאמצע המאה ה-18
סחרו בו תבלינים וקפה שהובאו מהודו ודרום אסיה למצרים ומשם לאיסטנבול.

השוק המצרי הוא השוק השני בגודלו באיסטנבול אחרי הבזאר הגדול והוא נקרא "בזאר התבלינים",
מכיוון שהוא מציע מבחר עשיר של עשבי תיבול וטעמים מטורקיה ומכל מקום ברחבי העולם.
היום ניתן למצוא בבזאר המצרי בעיקר מוצרי מזון, לרבות ממתקים טורקיים, פירות יבשים, אגוזים,
זיתים, תה, קפה, עשבי תיבול, תבלינים, מעדני בשר וכו'.

מהשוק המצרי ממשכים אל הגרנד בזאר

הבזאר הגדול – Grand Bazaar – Kapalı Çarşı

הבזאר הגדול הוזמן על ידי מהמט השני (1444-1481) מיד לאחר הכיבוש העות'מאני של איסטנבול ב-1453
כדי לספק משאבים כספיים לאיה סופיה וכדי להמריץ מחדש את המסחר עם העיר,
הורה הסולטאן על הקמת שוק מקורה "הבזאר הגדול", "הקניון העתיק" והענק והלב הפועם של איסטנבול.
אם אתם נמצאים ברובע סולטאן אחמט, רובע ביוגלו, פאטיח, אמינונו או טקסים הבזאר הגדול
נמצא במרחק הליכה, ממוקם מזרחית לאוניברסיטת איסטנבול ברובע Beyazit.
פעם זה היה מרכז מסחר משגשג ונחשב ולאחד ממרכזי הקניות הראשונים בעולם.
הבזאר הגדול אינו דומה לאף מרכז קניות וגם לא לשוק. אין כאן חלונות ראווה והכול נראה אותו דבר.
קרוב ל-5000 חנויות שזה פשוט מטורף וכמעט כולם מוכרים את אותם הדברים כמו שטיחים, צעיפים,
בגדים, תכשיטים, עור, זהב, כסף, מזכרות ועוד.
גם אם אתם חושבים שיש לכם חוש כיוון מעולה, אחרי כמה רגעים תגלו שכאן זה לא עובד
כי תכל'ס, זה פשוט ללכת לאיבוד בין סמטאות ומבוכים ולייצר אינטראקציה עם הסוחרים
ולמצוא את הדרך שנכנסתם.
הסוחרים ידידותיים מאוד והמטרה שלהם היא שאתם תקנו, הם מעודדים אתכם לבוא איתם להסתכל
על הסחורה שיש להם בחנות, מגישים לכם צ'אי (תה) או קפה טורקי מבושל, לוקום ובקלווה.
את בלוטת הטעם והריח הם דואגים להפעיל ולגרום לכם לאבד תחושת זמן.
לכאן צריך לבוא עם זמן והרבה סבלנות וכישורי מיקוח, כי זאת המטרה להתמקח ולהתווכח
וזאת פשוט חוויה.
זה ממש לא משנה איפה תקנו, כמו שאמרתי הכול נראה אותו הדבר, המוצרים מסודרים
בדיוק כמו בחנות ליד והכול תלוי בכם וברמת המיקוח.
הבזאר פתוח שני עד שבת משעה: 9:00 עד 19:00. סגור בימי ראשון וחגים.
לסיכום: הבזאר הגדול זאת אטרקציה תיירותית לכל דבר
ואם אתם באיסטנבול אל תוותרו על החוויה.
כי ביקור באיסטנבול לא יכול להיחשב אם לא ביקרתם בשוק הגדול בעולם!

סולטנאחמט המסגד הכחול – Sultanahmet Blue Mosque

רוב האטרקציות ההיסטוריות והתרבותיות נמצאות כאן, הכיכר המרכזית של רובע פאטיח
היא כיכר סולטנאחמט (המכונה המסגד הכחול).
מסגד סולטן אחמט שוכן בין איה סופיה והיפודרום הביזנטי ליד בית המלוכה העות'מאני, ארמון טופקאפי.
סולטנאחמט הייתה בעבר בירת האימפריות הביזנטית והעות'מאנית.

מסגד סולטן אחמט או סולטנאחמט קאמי, הוא המסגד המפורסם והחשוב ביותר של איסטנבול.
הוא נקרא על שמו של הסולטן אחמד הראשון, שהורה על בנייתו, בין השנים 1609 ל-1617
הסולטן אחמט הראשון, רצה שהמסגד יהיה מרשים ומכל רחבי איסטנבול אותו יראו בקו הרקיע
לכן הוא נקרא גם המסגד הכחול והוא חלק בלתי נפרד מהצללית של איסטנבול.
המסגד היחיד עם שישה צריחים ואחד המסגדים העות'מאניים היפים.

Hagia Sophia – איה סופיה
איה סופיה (Hagia Sophia) פירושה "חכמת קודש" בשפה היוונית העתיקה.
המקום הזה נבנה בשנת 325 על פי בקשת הקיסר הרומי קונסטנטינוס הגדול להעביר
את המרכז הקיסרי לאיסטנבול.

כשהאימפריה העות'מאנית פלשה לעיר העתיקה זאת הייתה כנסייה שהוסבה למסגד מרהיב ביופיו מבפנים ומבחוץ ונחשב לאחד מפלאי תבל וידוע גם בשם " Hagia Sophia" איה סופיה היא אחת היצירות החשובות ביותר בהיסטוריה האדריכלית העולמית ששרדה עד היום.

הצד האסייתי אסיה
מגדל הנערה המפורסם נמצא בצד האסייאתי – Kız Kulesi

בחלק של הבוספורוס הקרוב לים מרמרה ליד Salacak-Üsküdar ממוקם בלב ים אי סלעי קטן
המבנה בצורת מגדל ונקרא : "מגדל הנערה" או "המגדל של מיידן".
המבנה שימש בעבר כמגדלור במשך מאות שנים וזהו אחד הסמלים הבולטים כאן באיסטנבול.
המבנה מככב כמעט בכל סדרה והוא נקודת ציון באיסטנבול ומהווה השראה בכל סדרה או סרט תורכי,
הפכו את זה למגדל אייקוני וקן לאוהבים.
יש שמועות רבות ואלפי סיפורי אלף ולילה ואגדות רבות כמו בכל סרט תורכי על נסיכה והנבואה שהיא תמות
מהכשת נחש ואבא שלה ודוד שלה ואז אח שלה הם בסה"כ רצו להגן עליה וכמו שאמרתי סיפורי מעשיות.
מגדל הנערה עבר הרבה גלגולים ושימש בעבר כמבצר הגנה, בית מעצר, אפילו תחנת רדיו, נקודת מס ומגדלור.
בשנת 2000 שוחזר המבנה והסבו את זה לבית קפה ומסעדה וההגעה היא באמצעות סירה.
ניתן ללכת לאורך טיילת אוסקודור ולצפות במגדל מרחוק כששחפים צווחים מעל ויורד גשם והגלים
מתנפצים ופוגעים בסלעים.

איסטנבול
אחת הערים היפות בעולם, במשך מאות שנים היא הייתה בירתם של שתי האימפריות החזקות ביותר, הביזנטית והעות'מאנית, והמקום של הסולטאנים והארמונות.
לא ספק אחת הערים האהובות עלי, איסטנבול היא שילוב של תרבויות, שפה, דת, היסטוריה ואוכל.
בין אירופה ואסיה, איסטנבול היא מטרופולין ייחודי ומשכר.
אחרי שלושה ימים של שכרון חושים אין אפשרות להיות אדישה לעיר הצבעונית ומשוגעת,
עיר שיש בה הכול מהכול, מזרח ומערב וחגיגה בכל רגע נתון.
באיסטנבול זה לא חופשה של בטן גב, זה לצאת להרפתקה וליהנות מחוויה משגעת של צבעים וריחות,
יש בה קצב מטורף וכאילו שהעיר הזאת אף פעם לא הולכת לישון.
איסטנבול העתיקה מול החדשה ושבע גבעות לה, מול הים הפרוע והשמש מול גלים רוחות וקצב
כל כך הרבה דברים שקשה לי לתאר אפילו במילים את מה שהרגשתי.
עם צלילי פעמונים לקולות המואזין. כנסיות, מנזרים, מסגדים, בתי כנסת זה ליד זה, עושר תרבותי והיסטורי מאין כמוהו.
ריח ניחוח מעגלות מוכרי הסימיט ותירס וערמונים צלויים בכל פינה ושווארמה עומד לי על קצה האף
לוקום מכל עבר ושרפרפים קטנים על מדרכות, שותים צ'אי ואני פשוט בעננים.
הטורקים אדיבים ומנומסים, מקבלים אותנו באהבה וכששמעו שאנחנו מישראל היו אדיבים כפליים.
למי שמפחד שיהפוך את הפחד לדחף ודחוף יטוס לאיסטנבול.

רובע – Fatih הידוע כ"חצי אי היסטורי"
מלון: seven hills palace hotel
https://www.sevenhillspalace.com/
מלון קטן וממוקם באזור מעולה בעיר העתיקה
קרוב לכל האטרקציות ומעבר לכביש טיילת
מרחק הליכה מאיה סופיה, ארמון טופקאפי, מסגד סולטן אחמד,
בור הבזיליקה ואפילו לבזאר הגדול.
ארוחת בוקר מעולה וצוות המלון אדיב ויעיל.